יחידה 1: דימויים בארגון

 1.4– דימויים ארגוניים – עמ' 16

על פי מורגן, הארגון כאוסף של עובדים, מבנים, ציוד, מאגרי מידע, כסף ואביזרים אחרים הוא תופעה חסרת מובן ברור, לפיכך יש לבחון ארגונים בכל פעם מפריזמה תיאורטית אחרת, דימויים ארגוניים הם כלי אנליטי המסייע לנתח ארגונים ותופעות ארגוניות, בגלל שהארגון אינו אובייקטיבי, דימויים מחדדים הבנות של היבטים מסוימים בארגון, כאילו כל דימוי יש לו תיאורטיות שונות לבחינת אותה מציאות ובאותו אופן ישנן גם נקודות עיוורון, והתבוננות מאוזנת על ארגונים תיקח בחשבון קיומם של מספר דימויים מקבילים, בקטע הנתון ניתן למצוא ביטוי לדימויים הבאים:

1.4.1 הארגון כמכונה – עמ' 19

דימוי זה מסתכל על הארגון כי הוא בעל חלקים אנושיים, פיזיים ואינפורמטיביים שיוצרים מערכת קבועה אין בה שינוי כמו פס יצור, מערכת שגרתית של פעולות שחוזרות על עצמן, כדי להשיג מטרות כמו יצור מוצר מסוים או מתן שירות, לכל אחד בארגון יש תפקיד מוגדר וקבוע והוא יודע מה הסמכויות שלו, וכל אחד מהעבדים אלה נמצא תחת פיקוח ואם הוא לא יעשה את עבודתו אז יפגע בשרשרת הייצור, בדימוי זה המוקד הוא במאפיינים המכניים של הארגון.

1.4.2 הארגון כאורגניזם חי – עמ' 21

דימוי זה מדגיש את הראייה של הארגון כמערכת הפועלת ותלויה בסביבה נתונה בדיוק כמו גוף חי הזקוק למשאבים שונים מן הסביבה והוא פולט אליה חומרים ומשאבים בתהליך אורגני של חילוף חומרים, ההתמקדות בגישה זו היא במאפיינים של תלות הארגון בסביבה שבאה לידי ביטוי בתגובתיות משתנה ולהישרדותו במסגרתה, לפי דימוי זה הארגון חייב לפעול כמערכת פתוחה המסוגלת להסתגל לסביבתו כך שיוכל להשתנות בהתאם לתנאי הסביבה שקיים בה.

1.4.3 הארגון כמוח – עמ' 30

לפי דימוי זה הארגון מקיים תהליכי חשיבה ועיבוד מידע, ללמוד ולהסיק מסקנות, בארגון זה נראה מיקוד במאפיינים הקוגניטיביים של פעילותיו הארגוניות תוך דגש על תהליכי קבלת החלטות, קליטה ועיבוד מידע, למידה ארגונית ותהליכים נוספים המביאים לשיפור דרכי הפעולה ותיקון השגיאות למען קידומו, יצירתיותו וחדשנותו.

1.4.4 הארגון כתרבות – עמ' 31

דימוי זה מדגיש כי חברי הארגון כבעלי דפוסי הבנה, אמונות, ערכים, נורמות ופרשנות משותפים המעניקים משמעות ומשפיעים על האופן שבו חברי הארגון חושבים, מרגישים ומתנהגים, ההתמקדות בדימוי זה הם באופנים בהם התרבות באה לידי ביטוי ובאופן שבו התרבות הופכת למובן מאילה, ומופנמת ומשועתקת על ידי חברי הארגון ומשפיעה על הפעילות הארגונית, מתייחס למושגים עיקריים כגון: ערכים, נורמות, טקסים, שפה, מנהיגים, אמונות ... וכו'

1.4.5 הארגון ככלי שליטה – עמ' 34

דימוי זה רואה בארגון כזירת ניצול של העובדים, ההתמקדות היא בתהליכים כוחניים כמו תנאי עבודה קשים, העדר תגמול על העבודה,  תנאי העסקה לא צודקים ולא מוגנים, התעמרות בעבודה... ממוקד באופנים שבהם ארגונים מנצלים את עובדיהם לטובת קידום האינטרסים שלו בצורות שלרוב הן סמויות, ובפגיעה בעובד: בהסכמים ותנאי העסקה ושכר, שעות עבודה, אפליות על רקע דת, מין או גזע .... וכו'

1.4.6 הארגון כזירת התגוששות פוליטית – עמ' 41

דימוי זה מדגיש כי הארגון הוא מערכת של מאבקי כוח ואינטרסים, והפעילויות במהותן פוליטיות, הפוליטיקה הארגונית יכולה ליצור קונפליקטים אישיים, בין-אישיים, בין קבוצתיים או בין ארגוניים, הוא מתמקד בבסיסי סמכות ופערי הכוח והאינטרסים המנוגדים בין העובדים לבין המעסיקים, ובין העובדים עצמם, ומתוך הבנה כי הפעילות הפוליטית של יחידים בארגון אינה בהכרח עולה בקנה עם מטרות ויעדי הארגון.

1.4.7 הארגון כזירה של תהליכים נפשיים – עמ' 43

דימוי זה מתבסס על הגישה הפסיכואנליטית בה הארגון מאפשר לחבריו לממש את רצונותיהם ודחפיהם הכמוסים הנסתרים גם אם לא מודעים לכך בעצמם, התפיסה תחת דימוי זה היא כי אינטראקציות משמעותיות בין חברי הארגון מחוללת התנהגויות שסיבתן אי רציונלית ולא מודעת בהכרח. ההתמקדות בדימוי זה היא מבחינה התנהגותית ארגונית של יחידים וקבוצות בארגון תוך ניסיון להסביר מדוע ההתנהגויות אלו פעמים רבות אינן סבירות או רציונליות, חלק נפוץ ממושגים נפוצים בדימוי זה: הדחקה, השלכה, הפרעות, חרדות, לא מדוע, גילוי מודעות ... וכו'

1.4.8 ארגונים כתוצר של תהליכי שינוי וטרנספורמציה – עמ' 47

הדימוי הזה מדגיש השלכות ואילוצים ארגוניים על כלל העשייה הארגונית, אירוע אקראי שמתחולל בארגון או בסביבתו עשוי להביא לשרשרת אירועים שאינה ניתנת לניבוי מראש ועשויה לזעזע את כל המערכת. הדימוי מתמקד בתהליכי שינוי, פרדוקסים, סתירות פנימיות ואי-סדרים שמצמיחים צורות חדשות של ההתארגנות. מתוך הנחה שאלו הם חלק בלתי נפרד מחיינו הארגוניים ולא תופעה יוצאת דופן שיש להכחיד. מושגים מרכזיים הם: אקראיות, כאוס, סדר מתהווה, זרימה מתמד ושינוי בלתי יזום.